הסיפור

01 / 04המסכה
שנים שרתי מאחורי שם אחר.
נאמן. שם שנתן לי במה, וגם הסתיר אותי.

02 / 04השקט
ואז כיביתי הכל.
בלי אפקטים, בלי שכבות. נשארו מיקרופון, נשימה, וקול שרועד כשהוא אמיתי.

03 / 04המילים
כתבתי מהבטן.
על אמונה, על שבר, על אהבה. שורה אחרי שורה, עד שהכאב הפך לשיר.

תמונות הסיפור נוצרו ב-AI (Google Flow) ואינן מתעדות אירועים אמיתיים.





